מהי החשיבות של ביקורים של בני המשפחה בבתי אבות
כיצד מצטיירת מסגרת של בית אבות בעיני הקשישים
הליך ההזדקנות והזקנה הינם תופעות טבעיות, אך אינן קלות, לא עבור מי שעובר אותן ולא עבור מי שמסתכל על התהליך מהצד.
במהלך התהליך קשישים רבים מוצאים את עצמם, מבודדים בבתיהם, בבתי אבות, או במסגרות אחרות, שבני משפחותיהם, אינם מבקרים אותם, מסיבות שונות.
זהו מצב קשה ואפילו אכזרי, שבו הקשישים צריכים להתמודד לבדם עם תהליך ההזדקנות. חשוב לציין, שבידוד חברתי, רק מחמיר את מצבם הנפשי והפיזי, ועלול לדרדר את מצבם הבריאותי למצב בלתי הפיך.
מי שהוריהם, שניהם או הורה יחיד, נמצאים במסגרת של בית אבות, יכולים להקל על ההורים באופן משמעותי ביותר, ע"י ביקורים ספונטאניים, או ביקורים מתוכננים מראש, במהלך השבוע או בסופי השבוע.
מהן ההשלכות של בידוד חברתי אצל קשישים
ההשלכות של בידוד חברתי אצל קשישים, גם במסגרת של בית אבות, עלולות להיות חמורות במקרים רבים. כשהקשיש חש שבני משפחתו מתנכרים לו, ואינם מרבים לבקר אותו, או לא מבקרים בכלל, הוא מפתח תחושה של נטישה מוחלטת, הוא עלול להיכנס למצב של דיכאון כללי, כשהבעיה הבריאותית הקלה ביותר, הופכת להיות למסוכנת, בגלל שהקשיש אינו משתף פעולה בטיפולים הניתנים לו.
בבתי אבות רבים, איכות הטיפול הניתן לקשישים, עולה ככל שבני המשפחה מרבים לבקר, ומראים סימני התעניינות במה שקורה עם בן משפחתם.
זוהי הזדמנות לבני המשפחה, להראות את הוקרתם ואת אהבתם, להורים שדאגו להם מיומם הראשון ואת ערוב ימיהם.
כיצד ניתן למנוע את תופעת הבדידות?
השיטה הטובה ביותר למנוע מצב של בדידות אצל קשישים שעברו למסגרת של בית אבות, או נמצאים בכל מסגרת אחרת, היא להרבות בביקורים ככל שניתן.
עם זאת, לא תמיד המצב מתאפשר, מסיבות שונות, כך שכל הצדדים צריכים למצוא פתרון שיענה על הצרכים של הקשישים, ועל הצורך של הילדים, להיות קרובים להוריהם, מתי שאלה זקוקים לחברתם, לתמיכתם ולאהבתם.
כל ביקור של בני המשפחה, מביא איתם עולם ומלואו הנמצא מחוץ לכותלי בית האבות, ומזכירים להורים, עד כמה הם עדיין חשובים וחיוניים לבני משפחתם.
אפשר גם להשתמש בטכנולוגיות חדישות, כדי להקל על ההורים המבוגרים הגרים במסגרת של בית אבות. למשל, הורים שמסוגלים להתחבר למחשב, לקבל הודעות, מיילים וקבצים עם תמונות, יכולים להיות בקשר יומי עם ילדיהם באמצעות תוכנות כמו סקייפ ואחרות. אפשר גם לצייד את ההורים בטלפונים ניידים, ולשוחח איתם מדי יום.
העיקר, להיות איתם בקשר, להראות להם, שאף אחד לא שכח אותם, גם אם לא תמיד אפשר להגיע ולבקר אותם, באותה המידה שהם היו רוצים או צריכים.
